מאמרים ודעות

אחרי שהתנגדו לחוק לביטול גורף של מע"מ על תרופות מחוץ לסל הבריאות, באוצר הציעו מהלך מצומצם בהרבה | הצעת האוצר כוללת החזר בדיעבד לאחר אישור ועדה, רק למטופלים ששילמו מעל 90 אלף ש"ח בשנה ולא קיבלו החזר ממקור אחר | מנכ"לית האגודה לזכויות החולה: "ההצעה לא תקל על האוכלוסיה שידה אינה משגת לרכוש את התרופה" (28.6.23, דפנה איזברוך, דבר)

מחקר חדש: חשיפה לתוצאות בדיקות הדמיה מובילה לחרדה ולאי־שקט מיותרים • הסכנה: פנייה לרשתות החברתיות • ארגוני החולים מתנגדים (18.5.23, מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום)

פרופ' איל שורצברג ושמוליק בן יעקב מסבירים לנו למה צריך לגנוז את הרעיון הזה במהרה, ועד כמה הוא עשוי לפגוע במטופלים. (13.07.22, גלובס)

מסקר מכון ברוקדייל עולה שאחד מ-3 מטופלים ויתר על טיפול רפואי במערכת הציבורית עקב זמני ההמתנה הארוכים - משרד הבריאות נדרש לתקצב את הקופות, ולשנות את הרגולציה כך שלכל אזרח יובטח טיפול ראוי. (שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, 26.6.22, "דבר היום").

מעל לשני עשורים אנו עדים לעוולה ציבורית גדולה בעלת השפעות מרחיקות לכת – חוסר הנכונות או היכולת של קובעי המדיניות לאורך השנים, להגדיר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מהו הזמן הסביר להמתין לקבלת טיפול רפואי איכותי ומתאים, לעיתים מציל חיים, במרחק סביר מהבית. (ד"ר יצחק ברלוביץ, חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, 3.6.22, כלכליסט).

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מזהיר: "נלך למלחמה לביטול כל הסעיפים, ואם הקטסטרופה תימשך נגיע לבג"ץ. יש פה סעיפים שפוגעים בבריאות המטופלים אחד־אחד". (26.05.22, ישראל היום)

שינויים בטרמינולוגיה, במודעות ובפרקטיקה יובילו לתמורות ולשינויים ההכרחיים למען נשים במערכת הבריאות. (יסמין ענבר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, 20.03.2022, פורסם באתר https://doctorsonly.co.il/)

טור דעה של פרופ' מרדכי שני, נשיא האגודה לזכויות החולה, בנושא בריאות הנפש (9/4/2021, כלכליסט).

כמו בכל טיפול רפואי, גם בתחום בריאות הנפש ישנה חשיבות מהותית למענה הראשוני הניתן למטופל, בייחוד בעת שמדובר באירועי חירום כמו אסונות או מלחמה (פרופ' מרדכי שני, נשיא האגודה לזכויות החולה, 27.5.21, מעריב).

כל עוד מערכת הבריאות לא תציב ראש סדר העדיפויות את נושא קיצור התורים וזמני ההמתנה למרפאות המהוות את מוקד המענה הראוי, תרחיב את היקף ההתקשרויות עם מסגרות חוץ אשפוזיות וטיפולי בית, ותתקצב כראוי את מערך בריאות הנפש, לא ימצא פתרון למטופלים הזקוקים לטיפולי בריאות הנפש (פרופ' מרדכי שני, נשיא האגודה לזכויות החולה, 9.4.21, כלכליסט).

מובן לכל כי וירוס הקורונה מחייב היערכות מיוחדת, עם זאת, התיעדוף המובהק של המאבק בקורונה על פני מתן שירותי רפואה לכלל הציבור, ולחולים הכרוניים בפרט אינו מתקבל על הדעת. (יסמין ענבר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה).

לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע, אין טוב בלי רע. הנה מה שעלינו לעשות היום כדי להבטיח כי רפואת העתיד לא תפגע בבריאות הציבור (שמוליק בן יעקב יו''ר האגודה לזכויות החולה, e-Med ,15.12.19).

הרפורמה היתה אמורה לעגן את הטיפול הנפשי כחלק מסל השירותים שמציעות קופות החולים ולהעשיר את השירותים הניתנים בקהילה, אך המצב בשטח מצביע על יישום חלקי (יסמין ענבר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, 5.8.19, כלכליסט).

העצמה, מידע רפואי ומיצוי זכויות במערכת הבריאות - ככל שנדע יותר נוכל להיות שותפים בקבלת החלטות לגבי גופנו ובריאותינו. (מאת: רחל לוינקופף אייל - אימון אישי וניהולי, מרצה ומתנדבת באגודה לזכויות החולה).

תורי ההמתנה לטיפול רפואי ארוכים עד בלתי סבירים, לעיתים גם המרחק שעלינו לנסוע לשם ביצוע בדיקה. במצב זה חייבים קובעי המדיניות לקבוע סטנדרטים ולהגדיר מה "סביר" ומה לא (ד"ר יצחק ברלוביץ', חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, 6.12.19, כלכליסט).

יסמין ענבר, מנהלת האגודה לזכויות החולה, מספרת על העמותה ומשתפת ב-4 כללים חשובים למטופלים ומשפחותיהם (CAREGIVERS / טבע ישראל).

מאת: שמוליק בן יעקב, יו''ר האגודה לזכויות החולה (e-Med, 22.8.19)

מושתלים איברים נוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון, ועל כן נמצאים בסיכון גבוה יחסית להידבקות בנגיף הקורונה. בנוסף, רבים מהם סובלים מתחלואה נוספת העשויה אף היא לשייך אותם לקבוצת סיכון (מאת: שרה שומוביץ וקסלר, רכזת פורום מושתלי איברים, בשיתוף האגודה לזכויות החולה).