כתבו עלינו

פרופ' יונתן הלוי: ''ב-7 דקות אפשר לפתוח למטופל את הדלת, ללחוץ את ידו ולהפגין כלפיו הרבה חמלה''. אז למה חמלה במערכת הבריאות הפכה למצרך נדיר יחסית ואיך אפשר לשנות את זה החל מבית הספר לרפואה ועד לחוק? (ניצן כהן, 27.11.24).

שוק ביטוחי הסיעוד בישראל נמצא כיום במשבר חמור, בעל השלכות ישירות על מיליוני מבוטחים וזאת בעקבות אתגרי רגולציה שלא טופלו במהלך השנים. (שמוליק בן יעקב וד''ר אורית יעקבסון, כלכליסט, 26.11.24).

בכנס של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בתל אביב מוטרדים מעזיבת הרופאים ודורשים שינוי בהול: ''הכתובת הייתה על הקיר במשך 15 שנה, והיום אנחנו מתמודדים עם עזיבת רופאים למדינות אחרות, חלקם במסגרת רילוקיישן או בעקבות תנאי עבודה משופרים בחו''ל'' (אביחי חיים, וואלה!, 20.11.24).

בשנה שעברה נוספו 20 אלף חולים באי-ספיקת לב, אך למרות זאת יש רק 200 מיטות אשפוז במחלקות הקרדיולוגיות, וחלק מהחולים בדרום נוסעים עד למרכז לצורך מעקב במרפאה ייעודית (אדיר ינקו, y-net 12.11.24).

שמוליק בן יעקב, יו''ר האגודה לזכויות החולה בישראל: ''זמני ההמתנה הארוכים פוגעים ברמת השירות של החולים, ובעיקר באוכלוסייה החלשה, שכן אין לה אפשרות לפנות למערכת הרפואה הפרטית...'' (אור הדר, מאקו בריאות, 5.11.24).

(שמוליק בן יעקב, דוקטורס אונלי, 15.10.24).

(דוקטורס אונלי, 19.9.24).

הרפורמה עברה בחודש אפריל 2024 ומטופלים טוענים להליך מסורבל מול קופות החולים, ובעיקר הורדת מינונים משמעותית בלי התרעה מוקדמת שמשנה את אורח חייהם. מנהל מכון רפואי מור ד''ר ניקי ליברמן: ''לא יכולים לחייב רופאים לתת מרשמים שלא עונים על הצורך הרפואי'' (אביחי חיים, וואלה!, 18.9.24).

דוח מעקב של מבקר המדינה בנושא ההכשרה הקלינית של רופאים מטיל זרקור על אחת הבעיות הקריטיות של ישראל: המחסור ברופאים - מטיפול נמרץ ועד פתולוגיה. מספרם לאלף נפש נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, והמגמה צפויה להחריף (אדיר ינקו, y-net, 23.7.24).

משרדי ממשלה רבים אינם עומדים ביעד הייצוג ההולם של 5% אנשים עם מוגבלות, כפי שנקבע בחוק. בעוד שחלק מהגופים הציבוריים מצליחים להגיע ליעד, אחרים רחוקים ממנו משמעותית, עם שיעור ייצוג נמוך (אביחי חיים, וואלה!, 14.8.24).

מתוך 20 מצנתרי מוח בישראל - רובם עובדים במרכז וכך עוברים ימים שלמים בלי מומחים בתחום בדרום ובצפון. נאווה סולומון לקתה באירוע מוחי בעת אשפוזה ברמב"ם, ובתה מספרת: ''נאמר שאין מצנתר מוח כי הוא בחופש ואין לו מחליף. כשהגענו לנהריה, כבר לא היה מה לעשות'' (אדיר ינקו, y-net, 2.7.24).

המצוקה בשירותים רפואיים, שהייתה קשה עוד לפני המלחמה, החריפה במיוחד בשיקום, באורתופדיה, ברפואת כאב ובבריאות הנפש, בעקבות פציעות חיילים. ר’ קיבל תור בשיבא לטיפול בפריצת דיסק ממנה סבל, לעוד שנתיים וחצי. אימו: ''ברור שצריך לטפל בחיילים, אבל איפה המענה לאזרח?''. משרד הבריאות: ''פעלנו להרחבת השירותים'' (אדיר ינקו, y-net, 30.6.24).

מערכת הבריאות בקהילה ובבתי החולים מנסה להתאים את עצמה ולאפשר רפואה שוויונית ומותאמת לקהילת הלהט''ב. כדי שהדבר יקרה גם חברי וחברות הקהילה הגאה צריכים לדרוש זכויות בריאות מותאמות וייחודיות (נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, הארץ, יוני 2024)

עוד עדות למצבה העגום של מערכת הבריאות: דוח המעקב של מבקר המדינה מצביע על כך שאזרחי ישראל מחכים בתורים ארוכים לבדיקות דימות. מספר מכשירי הדימות בישראל נמצא ברף התחתון של המדינות המפותחות (אדיר ינקו, ynet, 21.5.24)

ברקע המלחמה, למשרדי האוצר והבריאות נגמר התקציב לפרויקט הסטת מאושפזים מהמחלקות הפנימיות לטיפול בבתיהם שעלותו נאמדה בשנה האחרונה ב-155 מיליון שקל. יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, מזהיר: "זו טעות כלפי החולים וכלפי המערכת". בכיר באוצר: ''אנחנו לא בתקופה של עודפים''. משרד הבריאות אומר שיפעל מול האוצר בניסיון להמשיך את השירות (אדיר ינקו, y-net, 20.5.24).

נייר עמדה של האגודה לזכויות החולה מותח ביקורת על משרד הבריאות משום שנוהלי הטיפול המתעדכנים בטיפול בקטמין נותרו נוקשים, ועדיין קיימת דרישה לנוכחות פסיכיאטר, שלא כמו באירופה ובארה"ב. עומס הפניות והתורים לטיפול מאז 7 באוקטובר נמצאים בעלייה. משרד הבריאות: ''נלמד את ההערות'' (אדיר ינקו, y-net, 6.5.24)

שמוליק בן יעקב, Doctors Only, 2.5.24

שמוליק בן יעקב, Doctors Only, 2.5.24

שמוליק בן יעקב, יו''ר האגודה לזכויות החולה, מתריע שיש לבצע את המהלך רק לאחר קבלת הסכמה מדעת מהמטופלים לשינוי המינון. עוד סבורים באגודה כי יש צורך לדרוש מהקופות לבצע מעקב אחרי המטופלים כדי לוודא שלמינון הנמוך אין השלכות על חזרת סרטן (מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 21.1.24)

שרי הממשלה קיבלו את עיקרי השינויים בתקציב 2024 שמגדילים את הכנסות המדינה ומצמצמים את ההוצאות, זאת לצד כמה רפורמות מתוכננות - בין היתר, מציעים קיצוץ מיליונים בסל התרופות (סוניה גורודיסקי ומיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 10.1.24)

התוכנית החדשה למערכת בריאות הנפש טומנת בחובה בשורות, לצד חששות שעיקרם בכך שמטפלים ללא הכשרה ראויה יוסמכו לטפל בזקוקים לסיוע, וכן שמעתה ייגבה תשלום עבור הטיפול (מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 16.1.24)

יו''ר האגודה לזכויות החולה: ''סל הבריאות מגדיר באופן חד־משמעי את הזכאות של מרותק לביתו לקבל זחליל על מנת לאפשר לו לשמור על הקשרים החברתיים שלו ובהחלטת משרד הבריאות לדחות את פנייתו הוא גוזר עליו כליאה שלו בביתו עד יומו האחרון'' (יובל בגנו, מעריב, 1.1.24)

בטענה ל'מורכבות לוגיסטית', הקופות לא מאפשרות להגיע למידע כחלק מרפורמת 'טופס 17 שקוף'. על פי חוק, עליהן להרחיב את ההסדרים עם בתי חולים - ובינתיים נרשמים עיכובים בשל 'עומס' (מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 27.12.23)

העלאת המודעות לאשפוז ביתי עולה לנוכח יתרונותיו הרבים. מי זכאי לאשפוז ביתי? מהן הזכויות הנלוות ומה עוד חשוב לדעת? (מאת: נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, הארץ, מאי 2023)

המרחק מהבית אל בית החולים עשוי להיות גורם מכריע ביכולת של צוותים רפואיים להציל חיים. רק שהפערים בשירותי הבריאות הניתנים בישראל, בזמינותם ובאיכותם, לא קיימים רק במצבי חירום. תושבי פריפריה וציבורים חלשים משלמים לעיתים מחירים כבדים גם בבדיקות ובניתוחים ובבריאות הנפש. מול ליקויי המערכת, לא פלא שמי שיכול להרשות לעצמו פונה לרפואה הפרטית. מה הורג אותנו - כתבה שנייה בסדרה (מאת: אדיר ינקו, ynet ,20.4.23)

משרד הבריאות מתכנן לשתף את המידע עם כלל הגופים, אך גורמים במערכת טוענים שהנתונים עשויים להגיע לחברות הביטוח ושמימון התוכנית יגולגל למטופלים (מאת: מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 19.2.23)

משרד הבריאות השקיע 7.5 מיליון שקלים במטרה לסייע לשוהים במוסדות ובבתי אבות - אך קופות החולים לא מצליחות לעמוד בהתחייבויות. מנהלי בתי האבות זועקים את זעקת המטופלים: ''הם לא יכולים לאכול ולתקשר'', ''לא יעלה על הדעת שמעדיפים לחסוך על חשבון בריאות הזקנים''. לטענת אחת מקופות החולים: ''הדרישה בפועל לשירות כמעט ולא קיימת'' (מאת: ענבר טויזר, N12 ,23.1.23)

שמוליק בן יעקב, יו''ר האגודה לזכויות החולה התראיין למהדורה המרכזית בהגשת משה גלסנר ואמר: ''נכנסו השנה לסל תרופות מכל הסוגים כולל תרופות, הרבה בזכות 100 מיליון השקלים שהתווספו הפעם'' (קול ברמה, 19.1.23)

במסיבת עיתונאים עם בכירי משרד הבריאות, פרסמה הוועדה את רשימת הטיפולים שאושרו לסבסוד על ידי המדינה. השר דרעי: ''רפואה טובה ומתקדמת לשכבות החלשות''. אושרו: טיפולי פוריות לפונדקאות לזוגות גברים, בדיקות מי שפיר מגיל 33 ומעלה וסבסוד משקפי ראייה לילדים עד גיל 7. בחוץ: תרופות למחלות כבד קשות, טיפול לגידולים ממאירים בשד ובערמונית וחיסון נגד ''החיידק האלים''. (מאת: מיטל יסעור בית-אור, ישראל היום, 18.1.23)

אליאב עבר אירוע לב והגיש בקשה לקבלת קצבה לאובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה שלו • הם קיבלו את הבקשה, אבל חודש אחר כך בלי שקרה שום דבר חדש - הם דחו אותה. ''לא עבדתי שנה ותשעה חודשים; איפה הצדק?'', סיפר אליאב. עורך דינו טען: ''הפרוטוקול זהה, החתימות הן אפילו אותן חתימות''. בקרן הפנסיה דוחים את הטענות: ''לא היה זיוף, הוועדה תיקנה את החלטתה'' (מיכל פעילן, N12 ,6.1.23)

"מניחים שכל הלקוחות של קופות החולים הם צעירים דוברי עברית שחיים בטלפון שלהם..." מה עוד אומר יו"ר האגודה על חוק ההסדרים ומשחקי האוצר - קיראו במאמרה של נורית וורגפט. (הארץ, 23.8.21)

פרסום ראשון: באגודה לזכויות החולה מבקשים משר הבריאות יולי אדלשטיין להקדים את מתן החיסונים לקורונה לחולים כרוניים מתחת לגיל 60 - ולזמן אותם להתחסן לפני קבוצת עובדי ההוראה (ישראל היום, 3.1.21).

על רקע הביקורת נגדו, 70 ארגונים כתבו לראש הממשלה ולשר הבריאות: "זה לא הזמן לשיקולים לא מקצועיים" • יו"ר האגודה לזכויות החולה: "אין הצדקה להתקפות אישיות - תנו לאנשי המקצוע מרחב פעולה אמיתי, למען החיים של כולנו" (ישראל היום, 6.9.20).

כחודש וחצי כל בעלי מחלות הרקע נתבקשו להישאר בבית בשל היותם בסיכון, ולפתע נקבע כי רובם יכולים לחזור לשיגרה? "יש דאגה גדולה בקרב ציבור המטופלים מהחזרה לשגרה. גם אם החשש לא מוצדק, למשרד הבריאות אחריות להרגיע את החולים ולתת להם הנחיות. אי אפשר כמשרד להוביל פאניקה שימותו 10,000 איש ואז להגיד לא קורה כלום תחזרו לעבוד", שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה (ישראל היום, 5.5.20).

ארגוני חולים בהובלת האגודה לזכויות החולה פנו למנכ"ל משרד הבריאות בדרישה לפרסום הנחיות ברורות לחולים כרוניים באשר לחזרה לשיגרה בימי קורונה: "לצערנו לא קיימת הגדרה ברורה לגבי מי נכלל בקבוצת הסיכון ועל כן לא ברור גם מי יכול לחזור לפעילות מחוץ לבית ומי לא. לא נכון להשאיר את ההחלטה לידי הרופא המטפל בלבד וודאי שלא בידי המעסיקים או מנהלי המסגרות הלימודיות" (ישראל היום, 1.5.20).

האגודה לזכויות החולה יוצאת בקריאה למשרד הבריאות לחלק את משאבי מערכת הבריאות באופן שוויוני גם בתקופת הקורונה (ישראל היום, 16.4.20).

האגודה שלחה פנייה דחופה למשרד הבריאות ולשר הבריאות: "בצעו פעולות הסברה והנחיות למאות אלפי חולים, היסטריית הקורונה עלולה להביא לנזקים קשים" (ישראל היום, 27.3.20).

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה: "אנחנו מברכים על מסקנות הביניים לחשיבות המשך פעילותן של ועדות החריגים ולהסדרה שלהן. עם זאת, העובדה שכשני שלישים מהפניות מאושרות בוועדת החריגים, היא בבחינת נקודה שמחייבת את קופות החולים לבדוק את עצמן כשהן מטרטרות חולים במצב קשה ומאלצות אותם לפנות לוועדה - אף שיכלו לאשר חלק ניכר מפניות אלו בהליך מקוצר יותר". (ישראל היום, 7.8.19)

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה: "לסל הבריאות וההיקף שלו, משמעות קריטית על החולים במדינת ישראל ומדובר בהשלכות קשות על חיי אדם. השיח במערכת הבחירות הזו צריך להיות סביב העובדה שיותר אנשים מתים במערכת הבריאות מאשר במערכת הביטחון. הגיע הזמן לשים את מערכת הבריאות וסל הבריאות במרכז השיח". (ישראל היום, 23.6.19).