אנשי כוחות הביטחון - חיילים בשירות סדיר ומילואים, שוטרים, אנשי הביטחון, משמר אזרחי- ככל שנפגעו, פיסית או נפשית במסגרת תפקידם, יוכלו לפנות לקצין התגמולים (תביעת משרד הביטחון) על מנת לקבל זכויותיהם.
כוחות הצלה אחרים - מד"א, זק"א, לוחמי כיבוי אש וכו' – שנפגעו במסגרת תפקידם אותו הם מבצעים בשכר או כמתנדבים- יוכלו להגיש תביעה לביטוח לאומי כנפגעי איבה וגם כנפגעי עבודה ובסיום שני התהליכים הם זכאים לבחור מאיזה גורם יקבלו את התגמולים.
מי שנפגעו פיסית או נפשית - זכאים להגיש תביעה לביטוח לאומי כנפגעי איבה.
מי שנפגעו פיסית או נפשית במהלך עבודתם - למשל מי שנכנס לחרדה מאחר שנפל טיל סמוך לחנות בה עבד או שנפל כשרץ לממ"ד במשרדו – יוכל להגיש תביעה לביטוח לאומי כנפגע איבה וכנפגע עבודה ובסיום שני ההליכים, הוא זכאי לבחור בין התגמולים השונים.
מי שנפגע פיסית או נפשית בניסיון לסייע לאחרים - אזרח שביקש לסייע לאחר ונפגע פיסית או נפשית תוך כדי כך, זכאי להגיש תביעה כמו מי שנפגע במהלך העבודה, למרות שזו לא עבודתו.
בן משפחה של מי שנכח באירוע איבה - לכאורה, לפי החוק, בן משפחה של מי שנכח באירוע איבה אינו זכאי לכל תגמול (למעט, חלילה במקרה של פטירה של בן המשפחה, שאז הורה, בן-זוג, ילד- יזכו לתגמול), אולם נוכח תקדימים משפטיים, במקרה בו בן משפחה היה "על הקו" במהלך אירוע מתמשך, בזמן האירוע, וכתוצאה מהמתח האדיר בן המשפחה לקה בבעיה רפואית נפשית או אחרת עקב הלחץ הנפשי, גם הוא עשוי להיות מוכר כנפגע איבה- ממש כאילו הוא היה באירוע.
מי שמצא את מותו בשל פעולות האיבה / מלחמה - במקרים אלה, בני המשפחה (הורים, בני זוג, ילדים) זכאים לקבל תגמול ובמרבית המקרים הקשים האלה, המדינה תסדיר את התגמול ללא צורך בבירוקרטיה מיוחדת.
