רפואה מגדרית והדרך מהמחקר והשיח אל הטיפול הרפואי בפועל
שינויים בטרמינולוגיה, במודעות ובפרקטיקה יובילו לתמורות ולשינויים ההכרחיים למען נשים במערכת הבריאות
מאת: יסמין ענבר - מנכ"לית האגודה לזכויות החולה בישראל
מערכת הבריאות בישראל מיועדת לכלל התושבים ומחויבת לספק מענה לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין - כך נקבע בחוק זכויות החולה ובחוק ביטוח הבריאות הממלכתי. עם זאת, כיוון שרוב התפקידים הבכירים במערכות הבריאות היו בידיים גבריות, במחקרים השתתפו בעיקר גברים, והרפואה, לרוב, לא לקחה בחשבון צרכים ייחודיים של נשים.
כך למשל ובניגוד לדעה המקובלת, מחלות לב בכלל והתקפי לב הם לא עניין "גברי". גם נשים סובלות ממחלות לב, ולא רק המבוגרות שבהן. למעשה, מספר הנשים בנות 55 ומטה שמתות מהתקף לב גבוה יותר ביחס לגברים בארץ ובעולם - יותר משלושה מיליון נשים מתות בכל שנה מהתקף לב, והסיבות לתמותה הגבוהה יחסית הן מודעות נמוכה למחלה, אבחון מאוחר וטיפול שגוי. המודעות נמוכה לא רק בקרב הנשים עצמן אלא גם בקרב צוותי הרפואה המטפלים בהן, ששוגים לחשוב שמחלות לב נפוצות יותר בגברים.
החברה האזרחית, אשר זיהתה כבר מזמן את מצוקות הנשים בחברה בכלל ובבריאות בפרט, הקימה ארגוני סיוע לנשים, במיוחד במקומות שבהם המדינה אינה נותנת מענה, ביניהם:
"נשים לגופן", ארגון המתמקד בחינוך, בהפצת ידע ובשינוי מדיניות למען נשים ונערות בישראל במטרה להביא לשינוי חברתי כולל בתפיסות הבריאות של נערות ונשים בישראל; "קרן בריאה", הפועלת לשפר את הטיפול הרפואי שנשים מקבלות באמצעות השפעה על נהלים, פרוטוקולים והכשרה של צוותים רפואיים, שיפור אופן הביצוע של בדיקות אינטימיות בישראל, קידום זכויותיהן הרפואיות של נשים המתמודדות עם מחלות כאב כרוני ועוד.
על מנת לחולל תמורות ושינויים נוספים למען נשים במערכת הבריאות, עלינו לשלב כוחות ולהמשיך לקדם שינויים בטרמינולוגיה, במודעות ובפרקטיקה."אחת מתשע" מעניקה תמיכה רגשית לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן, כולל סיוע במיצוי זכויות ומגוון השירותים להן הן נזקקות במהלך ועקב המחלה; וכן האיגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, העוסקים בתמיכה וליווי, העלאת מודעות והכשרות, ועוד רבים וטובים.
בנושא הטרמינולוגיה לדוגמה, הרי שאף על פי שבמערכת הבריאות מספר דומה של רופאות ורופאים, בלימודי הרפואה יש רוב נשי, כך גם במקצועות הבריאות למיניהם, ונשים עומדות בראש חברות תרופות ובתי חולים, עדיין הביטוי השגור הוא "רופאים ואחיות".
ברמת המודעות, נדרשת המערכת לסגל לעצמה הכרה נרחבת יותר למקומה של הרפואה המגדרית. ההכרה בכך שהמענה הרפואי לגבר ולאישה לא יכול להיות זהה, לאור השונות במערכות הגוף הנובעת מן המין והמגדר, נמצאת אמנם בסימן עלייה. אולם, מערכת הבריאות חייבת לאפשר לרפואה המגדרית לפרוץ באופן משמעותי מגבולות המחקר והשיח אל הטיפול הניתן בקהילה ובמוסדות הרפואיים.
מן הידוע כי נשים, לצד המשרה הכפולה שרבות מחזיקות בה – עבודה בשכר לצד אחזקת הבית וגידול ילדים - הן אלו אשר לוקחות על עצמן גם טיפול בבן משפחה חולה: הורה, ילד, או בן זוג. מערכת רפואה ציבורית דלת משאבים, המתמודדת עם הזדקנות האוכלוסיה לצד גידול במגמת הטיפול בקהילה ואשפוזי הבית, חשוב שתשקיע חשיבה ותספק מענים משלימים וסיוע לאותן נשים, הנאלצות לקבל לידן משרה נוספת, שלישית - טיפול בבן המשפחה.
פורסם ביום 20.03.2022, באתר https://doctorsonly.co.il/
קישור למאמר