נמשכת האפליה בין כרוני וקורוני!
אחד הנושאים המדוברים מאז הגיע נגיף הקורונה לארץ לפני יותר מחצי שנה הן קבוצות הסיכון השונות והחוליים הכרוניים. למרות שכמעט בכל ערב במהדורות החדשות אנחנו עדים לצוותי רפואה המתריעים בפני קריסת המערכת, ומספרים על הפגיעה בחולים הכרוניים, ולמרות שחלף דיי זמן מאז התפרצות הנגיף, מצבם של חולים אלה לא רק שלא השתפר אלא מחמיר: "זה סיוט מתמשך", אומרת ר' בת 54 מרעננה. "מאז הקורונה ולמרות שכל היום מספרים לנו כמה המחלה מסוכנת עבור קבוצות סיכון, החיים של כל החולים הכרוניים הפכו לסוג של גהינום". האגודה לזכויות החולה נלחמת עבור זכויות החולים הכרוניים, כבר עשרות שנים ואנו לא נאפשר לחולים הכרוניים בישראל להעלם ולהישכח.
לאחרונה, במיוחד אחרי הסגר השני, ישנה הצפה של בקשות ותלונות מצד החולים הכרוניים שגם ככה נמצאים בקבוצות הסיכון השונות. "התחושה היא שהפקירו אותנו החולים לחלוטין" אומרת ג' בת 42 מרחובות. "אני אמורה לקבל פעם בכמה שבועות עירוי של תרופה לווריד ולצערי אין שום מקום בו אני יכולה לקבל את העירוי בבטחה. באופן קבוע אני מקבלת אותו באשפוז יום של קופת חולים, אך אין שם הקפדה על הנחיות בסיסיות - אין מרווח של 2 מטר בין המיטות, אין הפרדה נאותה בין חולים אקוטיים שמגיעים למוקד לבין חולים כרוניים, הצוות המטפל בשניהם הוא אותו צוות. תבינו, מדוכאי חיסון נאלצים להיכנס לאשפוז יום שמשמש גם כמוקד חירום אליו מגיעים אנשים עם מחלות זיהומיות ויראליות. אני מאוד חוששת ולכן הגעתי למצב שבו אני נאלצת לוותר על הטיפול".
מובן לכל כי וירוס הקורונה מחייב היערכות מיוחדת, עם זאת, התיעדוף המובהק של המאבק בקורונה על פני מתן שירותי רפואה לכלל הציבור, ולחולים הכרוניים בפרט אינו מתקבל על הדעת. מאז התפרצות הנגיף הורה משרד הבריאות על סגירת מחלקות פנימיות והסבתן למחלקת קורונה. כך למשל נסגרה מחלקת השיקום בנהריה והוסבה למחלקת קורנה והמטופלים הזקוקים לשיקום נאלצים לנסוע לחיפה. בנוסף, הוחלט על צמצום שירותים אלקטיביים, סגירת מכונים ומעבדות, ושירותים נוספים, המשמשים את כלל הציבור, ובפרט את החולים הכרוניים. "כחולה ITP כרוני זה עניין חיוני ושגרתי ואפילו צורך קיומי לעשות בדיקות דם קבועות", מעיד נ' בן 48 מרמת גן. "בתקופת הקורונה ביטלו את האפשרות לבצע בדיקות דם במרפאה שלי ומבחינתי מדובר פשוט באסון".
הדברים לא נעלמו מעיני משרד מבקר המדינה שפרסם השבוע את עמדתו בנושא: "משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעתו של הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקופות, במרפאות החוץ בבתי חולים ובחדרי המיון, ויפיג את חששותיהם של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המבקרים במקום". כמו כן, מבקר המדינה גורס כי יש: "לבחון את האפשרויות לחזרה לשגרת ביקורים פרונטליים במרפאות בכלל, ובעת מגבלות תנועה שיוטלו על הציבור בפרט (אם אלו יוטלו), לקבוע את שיטת העבודה המיטבית כדי להבטיח שמירה על הרצף הטיפולי וכן להבטיח למטופלים מסלולים בטוחים ונקיים".
בתקופה האחרונה האגודה לזכויות החולה פועלת נמרצות בכל הקשור לאפליה בין החולים הכרוניים לבין חולי הקורונה: מאבק לפישוט מהלכים, לקבלת מידע, להרחבת שירותים, לקביעת תקציב ראוי לסל התרופות. אנחנו זועקים את זעקת החולים. בתקופה בה מירב תשומת הלב הציבורית נתונה לקורונה, נשכחים לעיתים מאות אלפי החולים במחלות כרוניות ותלויים בשירותי מערכת הבריאות הציבורית.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי העומד בבסיס מערכת הבריאות בישראל מושתת על ערכים של שוויון וצדק, ועל כן לא יעלה על הדעת כי ציבור החולים הכרוניים יידחק הצידה ולא יקבל מענה סביר. לכל החולים בישראל עומדת הזכות לנגישות לשירותי בריאות ולכלל המבוטחים עומדת הזכות לחיות. אנו בטוחים כי שרי הבריאות והאוצר אינם מבחינים בין חולה קורונה לחולה סרטן, לב או סוכר וקוראים לכלל מקבלי ההחלטות להפסיק להפלות בין חולים כרוניים וחולי קורונה.
עוד על חולים כרוניים בימי קורונה - בדף האגודה באתר וואלה
